לשון הרע וזכויות יוצרים

משלי יח כא:” מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ“.“החיים והמוות ביד הלשון”

לשון הרע הינו תחום המגלם בחובו, זכויות בסיסיות המגנות על שמו הטוב של האדם והגנה על זכותו הקניינית, ואיסור על פרסום אמירות ו/או ביטויים, ואו פרסומים העלולים להשפילו ולבזותו.

לשון חוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965:

”      לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

(1)   להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2)   לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3)   לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4)   לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

           בסעיף זה “אדם” – יחיד או תאגיד;

           “מוגבלות” – לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.

תיקון מס’ 5

ס”ח תשנ”ז מס’ 1612 מיום 28.2.1997 עמ’ 70 (ה”ח 2579)

(4) לבזות אדם בשל  גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית;

תיקון מס’ 8

ס”ח תשס”ח מס’ 2123 מיום 27.12.2007 עמ’ 97 (ה”ח 141)

  1. לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

בסעיף זה “אדם” – יחיד או תאגיד;

“מוגבלות” – לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.

תיקון מס’ 9

ס”ח תש”ע מס’ 2214 מיום 11.11.2009 עמ’ 246 (ה”ח 279)

(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

  1. (א) פרסום, לענין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.

           (ב)  רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:

(1)   אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;

(2)   אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע.

 

כאמור האיסור שבלשון החוק הוא דבר אשר בפרסמו יש:

להשפיל אדם, לעשותו מטרה לשנאה, ללגע, לבוז, לבזותו, פגיעה באדם במקום עבודתו, בעסקו ובמשלח ידו. כמו כן, האיסור חל אף  על ביזוי והשפלת אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.

חוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965, מגדיר את האיסורים וכן מגבש בחובו את סוגי העוולות כתוצאה מהפרת החוק, כגון עוולות אזרחיות ועוולות אשר יש בהן לכדי התגבשות עבירה פלילית.

בד בבד עם האיסור לפגיעה בשמו הטוב של אדם ישנם הגנות בחוק הבאות להגן על חופש הביטוי, חופש העיתונות ואמיתות הפרסום – פרסום אמת שיש בה עניין ציבורי וכן יש להבחין בין הבעת דעה, לבין הבאת עובדה.

כמן, התנאי המרכזי להבחין האם הפרת חוק לשון הרע בוצעה, הינה פרסון לשון הרע ברבים.

משרד עורכי דין באשדוד אושרית פחימה 

סגירת תפריט